מעניין איך שהעולם מתקדם , אם בעבר אחוז ניכר מהאוכלוסיה היה ללא תואר הרי שהיום כמעט כולם הולכים ולומדים לתאור , אם חשבתם שכל החברים שלכם לומדים והסביבה שלכם תומכת הרי שלא ראיתם את המתחולל במדינות אירופה בהם הלימודים הם חינם והמסלול אינו כולל שירות צבאי של שלוש שנים באמצע..
במחשבה נקיה מהשפעות חיצוניות תגלו די מהר שגם אם אתם בוגרים של תואר ראשון אינכם מיוחדים כלל , אתם סתם כמו כולם והיחס שתקבלו יהיה פחות או יותר זהה לאילו שיקבלו חבריכם , בעוד במקצועות הרפואה ועריכת דין עוד נדרש תואר בכדי לעבוד הרי שלא ירחק היום בו מחשב יחליף את עורך הדין ותכנה תחליף את רואה החשבון ורובוטים יבצעו ניתוחים ומהנדסים טוב נו לא נצטרך מהנדסים עם בניינים שמודפסים בכלל בתלת מימד מחומרים ממוחזרים וכן הלאה.
המחשבה שבשנים הקרובות גם התארים שעדיין שווים לימודים יעלמו ואת מקומם יחליפו עבודות לכישרוניים ולאנשים שמוכנים לעבוד שעות על גבי שעות מול המחשב בכתיבת שורות קוד ובשכר שילך ויקטן ככל שהביקוש למקצוע יעלה , דווקא במקצועות אילו מתרחש תהליך הפוך בהם מעסיקים רבים מחפשים אנשים עם ידע , ניסיון ורצון לעבוד ולתואר אין משמעות רבה כי הכל מדיד וניתן לבחון את יכולותיו של עובד עם או בלי תואר , עבודה כמתכנת או מעצב אינה מצריכה תואר אלא להיפך רבים מעונינים באנשי דינאמים וזורמים שיוכלו לקדם את החברה ומה עם התואר? נו זה כבר פחות חשוב.
אז מה עושים ? האם בונים עתיד על מסלול לימודים כמו כולם או בוחרים להתחיל לעבוד בגיל צעיר על חשבון זמן בו היתם יכולים להוציא תואר? האם ניתן להוציא תואר כשאתם נשואים עם ילדים וכבר עובדים במקום עבודה מצויין או שאלה אחרת תהיה האם זה רלוונטי כאשר הניסיון חשוב בהרבה מהתואר.
רבים מבוגרי תואר ראשון במגוון רחב מאוד של מקצועות מגיעים לראיונות עבודה וכאשר המעסיק שואל אותם לניסיון חיים הם עונים רק יצאתי מהלימודים , את המעסיק זה לא מעניין ועליהם יהיה להתפשר ולעבוד מספר שנים בשכר רעב רק כדי שיוכלו לעבור לעבודה הבאה עם מעט יותר כסף בסוף חודש , האם לזה הם ציפו? האם החיים שלהם הפכו לקלים יותר? קרוב לודאי שלא.
באותו הזמן שהרוב לומדים לתואר יש כאלו שבחרו מסלולים אלטרנטיבים בלימודים הקשורים לניו מדיה , שיווק דיגיטלי , תכנות , עיצוב ועוד כמעט בודעות הם עושים בחירה נבונה מאחר שלאחר כמה חודשים של לימוד מואץ הם יוצאים למשרות די מפנקות וצוברים ניסיון עשיר בתחומם , הטובים ביותר יחטפו בשלב מאוחר יותר לחברות הענק שישמחו לקבל כישרונות מכל תחום והציונים כלל לא מעניינים אותם - ביצועים כבר אמרנו?
הערכות מדברות על שנת 2020 כשנת מפנה בעולם עם התקדמות טכנולוגית מטורפת שניתן לראות בתחזיות של ענקיות הטכנולוגיה הטוענות שהכל יהיה אוטומטי , נהיגה ללא הגה , ראיונות עבודה ללא פגישות , מיון מועמדים על פי מילות מפתח , לימוד מרחוק בבתים ועוד מליוני משרות שיעלמו אל תוך תהום פעורה שכולנו מקבלים כעת בשמחה אבל מה יהיה הלאה , אוניברסיטאות גדולות בעולם החלו לכתוב על כך מאמרים לאחרונה והם מתארים מצב בו לא רק שסטודנטים אינם יכולים להחזיר הלוואות (בארצות הברית) אלא גם מורידים את המשפחות שלהם יחד איתם ולעולם לא מצליחים לעבוד בעבודות שהם כה רצו.
בעולם תחרותי האוכלוסיה נחלקת לשניים , כישרונות וממוצעים , אם אתם מעריכים את עצמכם כמשכילים נורמטיבים רוצו על תואר בכל הכח והתפללו שיחכה לכם עבודה לאחר מכן וניתן גם לנסות למצוא עבודה במשרת סטודנט ולהתמחות במקביל , אם אתם כישורנות וכולם אומרים לכם זאת הרי שייתכן מאוד שדילוג על שלב התואר יהיה הדבר הנכון ביותר לעשות כאשר יש לזכור שכישרון ללא אמביציה אינה שווה דבר.
שילוב של השניים בלימודים באוניברסיטה הפתוחה או בלימודי ערב באוניברסיטה נחשבת יכולים להיות משמעותיים ביותר עבור כישרונות הבעיה שזה לא משאיר זמן להתפתחות ואם הסטודנט יזם כל הרוח תצא מהמפרסים עד לסיום הלימודים - הנורמליות בדומה לשיגרה שוברת כישרונות וזה נכון לכל תחום - למוזיקה , לאומנות , ליזמים ועוד.
תהיו חכמים תקשיבו לעצמכם ואל תיפלו בפח של לחץ ההמונים - כדי להיות עשיר צריך לנסות , להמר ולהתפרע - לא להיות נורמטיבי.
